#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כתיבה מעשה אומן או מעשה הדיוט: 1) כתב אשורית ומרובע 2) כתב של שאר לשונות 3) כתב משיט&quot;א?	"1) לצורך סת&quot;ם הוא מדקדק בכתיבתם ולכו&quot;ע הוי מעשה אומן (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), אבל לצורך איגרות אינו מדקדק כ&quot;כ ויש בזה מח&#x27; ברמ&quot;א (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) 2) כתב הגהות חת&quot;ס דשאר לשונות של גוים הוי מעשה אומן לרוב הפוסקים אבל יש סוברים דהוי מעשה הדיוט, וכן מצינו בשעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; תקל&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ג), וביאר הביה&quot;ל לקמן (סעי&#x27; ה&#x27; ד&quot;ה אפילו) דאע&quot;פ דלגבי מלאכת שבת שאר לשונות נחשבים ככתיבה מ&quot;מ לגבי חוה&quot;מ לא מקרי מעשה אומן אלא אשורית, ועוד הביא המור וקציעה דס&quot;ל להחמיר בשאר לשונות כשהוא ע&quot;י סופר בכתב נאה, ומסיים דטוב לחוש לדבריו אם לא לצורך גדול 3) כתב הרמ&quot;א דנוהגין להקל בכתב משיט&quot;א דהוי מעשה הדיוט [והיינו אותיות דקות כעין כתב רש&quot;י או כתב שלנו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)], אכן הרמ&quot;א לקמן (סעי&#x27; ה&#x27;) כתב דנוהגין להחמיר אפי&#x27; בכתב משיט&quot;א (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) [והביה&quot;ל (שם) הביא המור וקציעה דיש להחמיר בכתב משיט&quot;א ע&quot;י סופר בכתב נאה], ואפ&quot;ה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דלצרכי רבים יש להקל"	סימן תקמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן אות בס&quot;ת בציבור אם יש להם ס&quot;ת אחרת?	"לא מקרי צרכי רבים כיון דיש להם אחרת ולפיכך אסור לעשות מעשה אומן [ואינו יכול לתקן ס&quot;ת אחרת כדי שיהיה להם ב&#x27; ספרי תורה, אחד לקריאה ואחד למפטיר (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;), אבל לצורך שמחת תורה מותר לתקן ג&#x27; ספרים (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ד) {וכפשוטו פליגי אהדדי}], ובעת הקריאה צריך להביא ס&quot;ת אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) {אבל יכול לתקנו ע&quot;י סופר שאין לו מה יאכל וכמ&quot;ש בסמוך אלא שקל יותר למצא מי לתפרו מלמצא מי לתקן אות}, אמנם כתב הא&quot;ר דזהו דוקא לתקן אות כגון מרי&quot;ש לדלי&quot;ת אבל להפריד תיבות בין הדברים או להעביר קולמוס אם רישומו ניכר מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) {דאין זה מלאכה}, והשע&quot;ת (ס&quot;ק א.) הביא מפנים מאירות (ח&quot;א סי&#x27; ס&quot;ו) דמותר למחוק אות בסוף התיבה דהוי מעשה הדיוט [אבל באמצע התיבה אסור אלא אם אפשר לתקנו במעשה הדיוט (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)], ועוד הביא גבעת שאול (סי&#x27; נ&quot;ד) דמקיל לתקן חלוקת כ&quot;ף למשוך עליו מעט דיו דזהו נמי מעשה הדיוט"	סימן תקמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין הס&quot;ת חסר תפירה בעמודים?	"יבקש איש שאין לו מה יאכל לתקנו (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק אם יכול לתפרו ע&quot;י עכו&quot;ם (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) {ומשע&quot;ת (ס&quot;ק א.) בשם פנים מאירות משמע דצריך ישראל לתפרו}"	סימן תקמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בס&quot;ת של יחיד?	"המגיד משנה הביא הרא&quot;ה דמקיל לתקן ספר תורה לעצמו, והמגיד משנה השיג עליו, וכן משמע מב&quot;י דמחמיר, אבל הקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק א&#x27;) למה אינו מותר משום מצות כתיבת ס&quot;ת דהרי מצינו ראשונים דמקילין לכתוב תפילין ומזוזות לצורך אחר המועד כדי שיהא מצותו מזומן לו, ואפי&#x27; להטור דמחמיר היינו מפני שאינו מקיים מצוה עכשיו אבל בנד&quot;ד יש לו מצות כתיבת ס&quot;ת ויהא מותר לכו&quot;ע {וצ&quot;ב דכבר כתב הביה&quot;ל לעיל (ריש סימן תק&quot;מ) דרק הריטב&quot;א ס&quot;ל דיש היתר לעשות מעשה אומן לצורך מצות מעקה אבל משאר הפוסקים אינו משמע כן, וה&quot;נ מסתבר לומר שהריטב&quot;א ס&quot;ל כהרא&quot;ה אבל שאר הפוסקים חולקים עליהם, וי&quot;ל ע&quot;פ הערוה&quot;ש לעיל (סי&#x27; תק&quot;מ סעי&#x27; ב&#x27;) דמעקה סגי ליה במעשה הדיוט על כן אסור לו במעשה אומן, ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך (סעי&#x27; ג&#x27;) דכן הקשה רשז&quot;א מאי שנא כתיבת ס&quot;ת מכתיבת תפילין וטוות ציצית לעצמו [וי&quot;ל דאפשר לקיים כתיבת ס&quot;ת אחר המועד, ועוד י&quot;ל ע&quot;פ סוף תשובת הרשב&quot;א (ח&quot;ד סי&#x27; שכ&quot;ו) דהקילו דוקא במצות תפילין דאי אפשר לשעה בלא הם וכמו שמצינו דלא התירו לתקן ס&quot;ת אע&quot;פ שיש איסור שלא לשהות ס&quot;ת שאינו מוגה משום אל תשכן וגו&#x27;], ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דקרא תגר כנגד אלו שגומרים הספר תורה בחוה&quot;מ ועושין הכנסת ספר תורה והיא עבירה גמורה, אמנם כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק ו&#x27;) דאם כבר כתוב סביבות האותיות וא&quot;צ אלא למלאותם זהו מעשה הדיוט, וע&quot;ע בשבט הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; צ&quot;ו)}"	סימן תקמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו המח&#x27; בין השתי דעות ברמ&quot;א?"	"1) ביאר המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27; - ב&#x27;) דמיירי בצרכי רבים כגון גזירת דיינים והרשאה הכתובים באיגרות {והוי שלא לצורך המועד}, לדעה ראשונה הוי מעשה אומן ואסור ולדעה שניה הוי מעשה הדיוט ומותר, והכריע הרמ&quot;א דנהגו להקל בכתב משיט&quot;א, וכן מבואר מב&quot;י (עמ&#x27; ר&#x27;), וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27; - ד&#x27;)&lt;br&gt;2) הגר&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בתחילה פירש כהמג&quot;א אלא שקשה ליה מדוע כתב הרמ&quot;א דין זה כאן, אלא פי&#x27; דמיירי בכתיבת סת&quot;ם, והכל בו מקיל לכתוב ספרים לעצמו שמא לא יהיה לו פנאי לאחר יו&quot;ט, והב&quot;י חולק עליו דאינו מותר אלא לצורך רבים {ולפי&quot;ז דעה ראשונה הוא הב&quot;י ודעה שניה הכל בו ודוחק} [ותמה עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה ולצורך) איך מותר לעשות מעשה אומן לצורך עצמו, ועוד מהו פשט ברמ&quot;א דנוהגין לכתוב כתב משיט&quot;א הרי כתב זה אינו כשר לס&quot;ת, ותי&#x27; הביה&quot;ל דהראב&quot;ד והטור ס&quot;ל דמותר לכתוב סת&quot;ם לאחרים בטובה [בלא שכר] לצורך המועד, והוסיף הכל בו דמותר לכתוב אפי&#x27; לצורך אחר המועד שמא לא יהיה לו פנאי אח&quot;כ, ודוקא למצוה זו הקילו לעשות מעשה אומן אפי&#x27; שלא לצורך המועד, והשיג עליו הב&quot;י דזהו כשאר דיני חוה&quot;מ ואינו מותר אלא לצורכי רבים, וכ&quot;כ הרמ&quot;א דנוהגין להקל רק בכתב משיט&quot;א דהוי מעשה הדיוט ושלא לכתיבת סת&quot;ם {ובאמת מצינו סברת הכל בו לקמן (סעי&#x27; ג&#x27;) מתשובת הרא&quot;ש ורמ&quot;ע מפאנו לגבי כתיבת תפילין ומזוזות, אלא שהכל בו מקיל אפי&#x27; בשאר בספרים ובזה לא קיי&quot;ל כוותיה}]&lt;br&gt; 3) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) ביאר הרמ&quot;א דלכו&quot;ע הוי מעשה אומן לצורך רבים שלא לצורך המועד, הדעה ראשונה ס&quot;ל דאסור מפני שאינו לצורך המועד, והדעה שניה ס&quot;ל דכל צרכי רבים נחשב כצורך המועד דהרי לאחר המועד א&quot;א לאסוף כולם ותתבטל הדבר, והרמ&quot;א מסיים דנוהגין להקל בכתב משיט&quot;א אע&quot;פ שאינו פשוט כ&quot;כ דהוא מעשה הדיוט {וצ&quot;ב מהו סברת המתירין הרי כבר כתבנו לעיל (סי&#x27; תקמ&quot;ד) דיש מושג דצרכי רבים דאינו לצורך המועד דאסור לעשות מעשה אומן}"	סימן תקמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציבור שאין להם ס&quot;ת כשר לקרות בו?	"כתב המחבר דהוא צרכי רבים לצורך המועד ומותר לתקנו אפי&#x27; ע&quot;י מעשה אומן (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), והקשה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) מאי שנא מתשובת הרשב&quot;א (מובא לעיל סי&#x27; תקמ&quot;ד) דמשמע דלצורך מקום להתפלל בעשרה לא מקרי צרכי רבים, ותי&#x27; דצ&quot;ל דלקרות פרשה במועד שרי טפי, וצ&quot;ע קצת (ביה&quot;ל ד&quot;ה דצורך), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תקמ&quot;ד) דבאמת מבואר מתשובת הרשב&quot;א דמותר לבנות ביהכ&quot;נ אם אין להם מקום להתפלל בעשרה"	סימן תקמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מנין בביהמ&quot;ד ויש עוד מנין בעזרה?	כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה שאם) דה&quot;נ מקרי צרכי רבים ומותר להם לתקן הס&quot;ת למנין שלהם	סימן תקמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום שדרכן לבדוק כל פרשה שצריכים לקרות בה למחר?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דמנהג יפה הוא, ואם ימצא דבר שצריך תיקון מותר לתקנו אע&quot;פ שיש להם ס&quot;ת אחרת דאף היא צריכה בדיקה ושמא צריכה גם היא תיקון אף שהיתה מוחזקת בכשרות {וצ&quot;ב דהוי ספק צרכי רבים, ושמא הוי כמו דבר האבד דצריך לבדוק ס&quot;ת עוד הפעם}"	סימן תקמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עצה לכתוב ס&quot;ת כולה בחוה&quot;מ?	כתב המחבר דאם אין להם ס&quot;ת אחר יכול לכתוב כולה בחוה&quot;מ ע&quot;י סופרים הרבה {אבל אין זה נוי כ&quot;כ דנראה כמנומר}	סימן תקמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן מגילת קהלת או שיר השירים?	"לא דכשר ברוב אותיותיה, ואפי&#x27; אם חסר רוב אותיותיה אין זה חיוב ממש (הל&#x27; חוה&quot;מ בעל אג&quot;מ אות כ&quot;ד)"	סימן תקמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יש היתר לתקן ספרים משום דבר האבד?	"1) כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דמותר לתקן הספר בחוה&quot;מ אם חושש שלאחר המועד לא יזכור האיך לתקנו (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {ולכאורה יש עצה לתקנו בקצרה בכתב משיט&quot;א ורק אחר המועד יתקנו לגמרי בכתב אשורית, וכעין זה בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דכתב דכ&quot;ש דמותר לדידן לתקן בכתב שלנו שהוא מעשה הדיוט}&lt;br&gt; 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל דמיירי כשיש בו הרבה טעיות ואינו יכול ללמוד ממנה אם אינו מתקנו במועד ולפיכך הוי דבר האבד כשאינו לומד ממנה (מ&quot;ב ס&quot;ק שם) {ואין לומר שילמוד ספר אחר דהרי אין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ}"	סימן תקמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בתרוה&quot;ד דיכול לתקן שאר ספרים?	"הב&quot;י משמע דרק מותר לתקנם לצרכי רבים, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) משמע דה&quot;נ מותר בדבר האבד כשאינו יכול ללמוד ממנו, והגר&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) פי&#x27; ע&quot;פ הרא&quot;ה דמותר לתקן ספרי עצמו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), אבל הקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;) עליו דמב&quot;י משמע דלא ס&quot;ל כהרא&quot;ה"	סימן תקמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ל-mark tests בחוה&quot;מ?	"החוט שני (פי&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;) מקיל כשיש לו תועלת בלימוד הזה ואז הוי כדבר האבד, וגם רשימת &quot;טשק&quot; ו&quot;אקס&quot; אינו מעשה אומן {ולענ&quot;ד אינו מספיק שיהיה לו תועלת אלא צריך להיות שהוא רוצה באמת לקרות מבחנים אלו אז אמרינן דהוי דבר האבד לתקנו אח&quot;כ אבל אם אינו רוצה באמת לקרותם עכשיו ויכול לקרותם אחר המועד אינו דבר האבד, ונראה דאינו לצורך המועד ואסור אפי&#x27; לציינם במעשה הדיוט, וכ&quot;כ שמירת המועד כהלכתו פ&quot;ח סעי&#x27; מ&quot;ט להחמיר}"	סימן תקמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו המח&#x27; תנאים בענין כתיבת תפילין ומזוזות?"	"לכו&quot;ע מותר לכתוב לעצמו וכדתנן במתני&#x27; אלא שיש מח&#x27; תנאים לגבי כתיבה לאחרים, ר&quot;מ ס&quot;ל דמותר לכתוב לאחרים בטובה [בחנם], ור&#x27; יהודה ס&quot;ל דמותר להערים ולכתוב לעצמו ואח&quot;כ מוכרו לאחרים וחוזר וכותב לעצמו, ור&#x27; יוסי ס&quot;ל דמותר לכתוב לאחרים כדי פרנסתו, וקיי&quot;ל כר&#x27; יוסי אלא שיש מח&#x27; ראשונים אם ר&#x27; יוסי לקולא ומודה דמותר לכתוב בחנם או דלמא לחומרא ואינו מקיל לאחרים אלא כדי פרנסתו, הרא&quot;ש ורוב ראשונים ס&quot;ל דהוא לקולא ומודה דמותר לכתוב לאחרים בחנם אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דהוא לחומרא ואינו מותר אלא כדי פרנסתו ולא לחנם [וביאר הב&quot;י דפליגי אם מניחין תפילין בחוה&quot;מ, דלפי הרא&quot;ש מניחין והוי לצורך המועד ועל כן ר&#x27; יוסי מודה דמותר לאחרים בחנם אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין מניחין הוי שלא לצורך המועד ועל כרחך ר&#x27; יוסי אתא לחומרא ואוסר לאחרים בחנם]"	סימן תקמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב תפילין 1) לעצמו 2) לאחרים בחנם 3) לאחרים בשכר?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-11dfb28db5a72fb42ca6c2e4f5a9f9f5b6244ed5.jpg"">"	סימן תקמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין כתיבת תפילין לעשיית תפילין?	"כתבו תוס&#x27; (מו&quot;ק י&quot;ט ע&quot;א) שמא כל האיסור הוא בכתיבת התפילין ולא בעשייתן, וכן פסק הרמ&quot;א [דכן הוא פשטות המשנה אע&quot;פ שתוס&#x27; תפסו לשון שמא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)], וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דכיון דהוא לצורך מצוה לא גזרו כל כך [וגם הוא מעשה הדיוט (מחה&quot;ש) ואין בו טרחא (לבוש)], ולפיכך מותר לעשות תפילין לאחרים שלא לצורך המועד בשכר אפי&#x27; בעשיר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [דלא כהט&quot;ז וערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דס&quot;ל דאפי&#x27; העשייה צריך להיות לצורך המועד (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)] {ומבואר מתוס&#x27; דה&quot;ה לגבי עשיית ציצית}, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דכל זה לגבי עשיית ציצית והכנסת פרשיות להבתים ותפירתן ולחתוך הרצועות ולהכניסן בתפילין אבל עשיית הבתים עצמן הוי יותר טירחא מכתיבת הפרשיות ואסור"	סימן תקמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כוון מלאכתו במועד?	"ההגהות אשר&quot;י מחמיר, ורבינו ירוחם מקיל דלא קנסיה כיון שהוא דבר מצוה (ב&quot;י), והכריע המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דיש להחמיר כשאינו לצורך המועד בפועל להרויח לצורך יו&quot;ט [דהמג&quot;א ס&quot;ל דהרמ&quot;א היה מקיל לפועל להרויח אפי&#x27; שלא לצורך המועד, אבל מבואר מהטור וכמה אחרונים דאין להקל בפועל להרויח אלא כשהוא לצורך המועד (ביה&quot;ל ד&quot;ה או)], וכן פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה לעצמו) דבדיעבד אין להחמיר בכוון מלאכתו במועד [בין בתפילין בין בציצית] כשהוא לצורך עצמו או לאחרים בפועל שאין לו מה יאכל שלא לצורך המועד או בפועל שרוצה להרויח לצורך המועד {אבל מבואר דלכתחילה לא יכוין מלאכתו במועד}"	סימן תקמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי טוות ציצית?	"דינו ככתיבת תפילין דמותר לעצמו בכל אופן [ותמה רשז&quot;א (שש&quot;כ פס&quot;ז הע&#x27; קע&quot;ה) מאי שנא מכתיבת ס&quot;ת של עצמו דאינו מותר לכתוב אלא לצורך רבים {וי&quot;ל ע&quot;פ התשובת הרא&quot;ש הנ&quot;ל דמותר לעצמו רק כשחושש שלא יהא לו פנאי אחר המועד}], ולאחרים בחנם אסור שלא לצורך המועד אבל לצורך המועד מותר להטור ואסור להרמב&quot;ם [והב&quot;ח נמי אוסר דס&quot;ל דמקילין דוקא בתפילין דהוי חובת גוף ולא בציצית דהוי רק חובת גברא כשלובש הבגד אבל א&quot;צ ללבוש ציצית, וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) ועל כן לא מקילין לכתוב שאר ספרים בחוה&quot;מ] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג וס&quot;ק י&quot;ח), ולאחרים בשכר אינו מותר אלא בפועל שאין לו מה יאכל [אפי&#x27; שלא לצורך המועד] או פועל להרויח להוצאות יו&quot;ט [כשהוא לצורך המועד]"	סימן תקמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לטוות בשינוי?	"יש בזה מח&#x27; תנאים בגמ&#x27; (מו&quot;ק י&quot;ט ע&quot;א) אבל קיי&quot;ל דמותר בין באבן בין בפלך וא&quot;צ שינוי, והא דכתב המחבר &quot;על יריכו&quot; לא דוקא אלא אתא לאפוקי בגלגל משום אוושא מילתא וכמ&quot;ש (לעיל סי&#x27; תקל&quot;ז סעי&#x27; ט&quot;ו) דאין לדוש בפרות (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) [דלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) דפי&#x27; דבעי שינוי, ודלא כהגר&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דכתב דהמחבר לא דק {ונראה דאע&quot;פ דפשטות המשנה משמע דבעי שינוי י&quot;ל דהמג&quot;א רצה לאוקמיה סתם משנה אליבא דהלכתא ומש&quot;ה פי&#x27; דבא לאפוקי גלגל}]"	סימן תקמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין תכלת ללבן?	"הגהות אשר&quot;י מקיל דוקא בתכלת דהוא מועט ולא בלבן, אבל מרבינו ירוחם משמע דמותר לטוות אפי&#x27; לבן (ב&quot;י), וכן פסקו הרמ&quot;א והב&quot;ח"	סימן תקמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקשור ציצית לעצמו בחוה&quot;מ?	"{אם הוא לצורך המועד פשוט דמותר, ואפי&#x27; שלא לצורך המועד מבואר כאן דמותר לעצמו, אבל לפי הרא&quot;ש ורמ&quot;ע מפאנו זהו דוקא כשחושש שלא יהיה לו פנאי לאחר המועד, ונראה להוסיף דההיתר לעשותו לאחר המועד הוא כדי שלא יתבטל ממצותו אבל אם יש לו בגד ציצית אלא שהוא רוצה לעשות עוד בגד אינו מותר לעשותו לצורך אחר המועד דתו לא הוי מצוה עוברת [ונראה דאפי&#x27; לצורך המועד אינו מותר לעשות מעשה אומן אלא למצוה עוברת אבל אם יש לו בגד אחר אלא שהוא רוצה לעשות בגד חדש לכבוד חוה&quot;מ או יו&quot;ט לא מקרי מצוה עוברת ואינו מותר אלא לעשות מעשה הדיוט, ויש להסתפק אם קשירת ציצית מקרי מעשה אומן או מעשה הדיוט}"	סימן תקמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב חשבונות?	"כן, לפי הרוקח מותר מפני דבר האבד [שמא ישכח] ולפי&quot;ז מותר אפי&#x27; שלא לצורך המועד [והרוקח כתב דצריך לעשות שינוי, וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) דס&quot;ל כהרמב&quot;ם דאפי&#x27; דבר האבד צריך שינוי לכתחילה אם אינו לצורך המועד (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג) {ועי&#x27; שעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; תקל&quot;ז ס&quot;ק מ&quot;ח וסי&#x27; תקמ&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז) דאנן ס&quot;ל דדבר האבד א&quot;צ שינוי}], ולפי הרמב&quot;ם הוי מעשה הדיוט לצורך המועד [דאין אדם מדקדק בכתיבתן], ולפי&quot;ז מותר דוקא לצורך המועד (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א), ולמעשה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) דיכתוב בכתב משיט&quot;א, וגם לא יכוין מלאכתו במועד"	סימן תקמה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חשבונותיו כתובים כבר?	"כתב מהר&quot;י בן לב (ח&quot;ג סי&#x27; ס&quot;א) דאסור לסדרם ברגל דתו לא הוי דבר האבד או צורך המועד (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ועוד בדרך כלל סידור הוי בכתב נאה והוי מעשה אומן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן תקמה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר כתבים כשמלוין על המשכון?	"כתב הרמ&quot;א שמותר דהוי דבר האבד שמא ישכח (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) [ואם לוה לצרכי יו&quot;ט הוי ג&quot;כ לצורך המועד (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א)], והוסיף המ&quot;ב (שם) דה&quot;ה דמותר לחנוני לכתוב ההקפות שמקיף"	סימן תקמה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השטרות שמותרים לכתוב בחוה&quot;מ לכו&quot;ע?	1) שטרי קידושין&lt;br&gt;2) שטרי פסיקתא [פסיקא ליתן לבנו ולבתו, וכמו תנאים בזמנינו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)]&lt;br&gt;3) גיטין&lt;br&gt;4) שוברים&lt;br&gt;5) דייתיקי [מתנת שכיב מרע]&lt;br&gt;6) מתנות [של בריא]&lt;br&gt;7) פרוזבולין [ש&quot;מ דא&quot;צ לכתוב הפוזבול ביום אחרון של השנה]&lt;br&gt;8) אגרות שום [שמו ב&quot;ד נכסי הלוה ונתנום למלוה]&lt;br&gt;9) אגרות מזון [שמכרו ב&quot;ד נכסיו למזון האשה ובנות א&quot;נ שקיבל על עצמו לזון בת אשתו]&lt;br&gt;10) שטרי חליצה&lt;br&gt;11) שטרי מיאונין&lt;br&gt;12) שטרי בירורין [שפלוני בירר דיין פלוני א&quot;נ שטרי טענתא]&lt;br&gt;13) פסקי דינין [מה שפוסקים הדיינים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)]	סימן תקמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לכתוב שטרות אלו?	"1) הרמב&quot;ם (הל&#x27; יו&quot;ט פ&quot;ז הי&quot;ב) פי&#x27; דדברים שצריכים ב&quot;ד מותרים לכתוב דכי היכי דמותר לדון במועד כך מותר לכתוב מעשה ב&quot;ד, ודברים שאין צריכים לב&quot;ד מותרים לכתוב משום דהוו כצרכי ציבור [וביאר הריב&quot;ש (סי&#x27; ש&quot;צ) דכל דבר שמזדמן תדיר אע&quot;פ שבכל פעם ופעם הוא דבר פרטי הוי כצרכי רבים (ב&quot;י)]&lt;br&gt;2) המגיד משנה הביא שרוב ראשונים פרשו משום דבר האבד, וכן מצינו בתוס&#x27; (י&quot;ח ע&quot;ב) דפרשו דחוששים למיתה [ורש&quot;י חושש שמא יצא ולא יתן לה גט, והקשה עליו המגיד משנה דהמשנה סותם דמותר בכל גווני, ותי&#x27; הב&quot;י דמותר בכל גווני מפני שאפשר לבוא לידי עיגון]"	סימן תקמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב במעשה אומן?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דלפי הטעם דדבר האבד מותר במעשה אומן אבל לפי הטעם דצרכי רבים כיון דאינו לצורך המועד אינו מותר אלא מעשה הדיוט, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) כתב לגבי גיטין דהוו צורך המועד שצריך היום לכתוב דוקא {והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) משמע דס&quot;ל דכל הני שטרות נחשבים כצורך היום} מותר אפי&#x27; במעשה אומן, אבל למעשה כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ה) דנכון לכתוב בכתב משיט&quot;א חוץ מגיטין"	סימן תקמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שברח בממון אחרים 1) ואינו בטוח שיחזור 2) ובטוח שיחזור?	1) מותר לכתוב עליו גזירות הדיינים והרשאה, וטוב לעשותה בצינעא (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) 2) המהרשד&quot;ם ומהרש&quot;ך מחמירים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) השיג עליהם דלמה יגרע מפסקי דינים (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז)	סימן תקמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכתובה?	"הסמ&quot;ק מחמיר דהוי כשטר חוב דעלמא [ולא חיישינן אם ימותו העדים דעדיין לא ייחדו העדים {וצ&quot;ב דאפי&#x27; אם ייחדם למה אינו יכול לייחד עדים אחרים}, ואם ימות הבעל הלא ידוע דכל אשה יש לה כתובה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט)], והכל בו מקיל דהוי חשש דבר האבד שמא יצא ערעור בהסכמת תנאיהם (ב&quot;י, רמ&quot;א), והעיקר כהכל בו (פמ&quot;ג א&quot;א י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), ומיהו כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) דבזמנינו שכותבים כל הכתובות בשוה אינו מותר לכתוב אלא תוספת כתובה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח), וכיון שאסור להתחייחד עמה בלא כתובה צריך לסמוך על העידי קנין או על התפסת מטלטלין (מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז), אמנם כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח) דאפי&#x27; בזמנינו יש להקל לכתוב כתובה בכתב משיט&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח - כ&quot;ט)"	סימן תקמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי נפק&quot;מ לגבי כתיבת כתובה הרי אין נושאין נשים בחוה&quot;מ?	"1) נשא ערב הרגל (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)&lt;br&gt;2) מחזיר גרושתו [ולא החזירה על כתובה ראשונה]&lt;br&gt;3) ישא אחר הרגל ואין לו פנאי לכתוב אח&quot;כ (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ז)&lt;br&gt;4) {כגון שאבדה כתובתה}"	סימן תקמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו אגרות של רשות דמתני&#x27;?"	"1) רש&quot;י פי&#x27; דהוא אגרות של שלטון וממשלה (ב&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש) {ופשוט דזה מותר דהוי כצרכי רבים, ולפעמים דבר האבד}&lt;br&gt;2) הירושלמי והרבה ראשונים ס&quot;ל דהוא אגרות שלום, וביאר הרמב&quot;ם דמותר מפני שאין אדם נזהר בתיקונן מאד והוי כמעשה הדיוט [והוי צורך המועד קצת לשאול בשלום חבירו כגון שהוא מעניני יו&quot;ט א&quot;נ דיש בה שמחת יו&quot;ט שלא יהא בדאגה ויש צורך למשלח או למי שנשלח לו (ריטב&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) מעורר דלכאורה צריך להגיע לו במועד, ואפשר דיש עונג למשלח אפי&#x27; אם אינו מגיע לו במועד, ועוד אפשר לומר דלא החמירו חז&quot;ל בכלל בכתיבה שאין בה טורח ובצינעא, אבל לא הוזכר היתר זה בשאר הפוסקים], והראב&quot;ד פי&#x27; דהוי כדבר האבד דשמא לא יזדמן לו מוליך הכתב (ב&quot;י), וזה לא שייך בזמנינו דיש לנו בי דואר קבוע (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב) [להלכה, המחבר מקיל לכתוב אגרות שלום, אבל הרמ&quot;א הביא מחמירים דחוששין דהוי מעשה אומן ואינו דבר האבד]&lt;br&gt;3) השיבולי הלקט הביא מרב נחשון גאון ורב יצחק גאון דהוא נתינת רשות ללמד לישראל איסור והיתר ולהורות להן דברי תורה, והוי כעין כתב סמיכה שנותנים היום (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש)"	סימן תקמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרקמטיא 1) שאינה אבודה 2) אבודה?	"1) המחבר מקיל אפי&#x27; בפרקמטיא שאינה אבודה, ודוקא כשלא כוון מלאכתו במועד (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א), אכן הרמ&quot;א דמחמיר בשאילת שלום כ&quot;ש דמחמיר בזה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג), ובאמת צ&quot;ב מהו הצורך המועד בזה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;), וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואפילו) בדוחק דאם לא יכתוב הכי יהיה לו צער ומונע שמחת יו&quot;ט, אבל אח&quot;כ כתב דמצא בשיבולי הלקט בפירוש דאסור לכתוב אגרות של פרקמטיא, ועל כן מסיים הביה&quot;ל דאין להקל אלא ע&quot;י כתב משיט&quot;א ובשינוי וגם בזה ימעט כל מה שיוכל 2) פשוט דמותר לכתוב בלא שינוי דהוי דבר האבד (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן תקמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכתב משיט&quot;א?	"כתב הרמ&quot;א דנוהגין להחמיר בה דחוששין דהוי מעשה אומן, ואפ&quot;ה באגרות שלום נוהגין לצרף שיטת המחבר וכותבים כל השורות באלכסון [אבל בכתיבה האסורה ממש לא מהני לכתוב באלכסון וכדמבואר לקמן (סעי&#x27; ז&#x27;)] (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), והמג&quot;א (שם) הביא הב&quot;ח ועוד כמה ראשונים דמקילין לגמרי בכתב משיט&quot;א, וכן משמע מהגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דהוא חומרא בעלמא, ולפיכך מסיים המג&quot;א דיש נוהגין רק לעשות השורה העליונה באלכסון (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) כתב דהעולם סומכים על הב&quot;ח ודעימיה דלא מקרי כתיבה כלל, ועוד כתב דשינוי בשורה עליונה אינו כלום"	סימן תקמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד דברים שמותרים לכתוב בחוה&quot;מ?	"מותר לכתוב טשק לצדקה אם אין לו מעות מזומנים (באר משה ח&quot;ז סי&#x27; ל&quot;ז), ומותר לכתוב מודעות להשבת אבידה (שש&quot;כ פס&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ז)"	סימן תקמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב שטרי חוב?	"תנן במתני&#x27; (י&quot;ח ע&quot;ב) אין כותבין שטרי חוב דהרי יכול להמתין שלא להלוותו עד לאחר המועד, אבל אם כבר נתן לו המעות מותר לכתוב השטר דהוי דבר האבד [דאפי&#x27; אם היה בפני עדים מ&quot;מ יש לחוש שמא ימותו העדים] (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) {ומיירי כגון שאינו מאמינו, וקצת צ&quot;ע}"	סימן תקמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הלוה צריך המעות עכשיו?	"אם צריך המעות עכשיו [אפי&#x27; שלא לצורך המועד, וכגון שהוא דבר האבד וכדומה] מותר להלוותו במועד, ואז מותר לכתוב השטר אם אינו מאמינו או אין לסופר מה יאכל [דלא כירושלמי דאינו מקיל בפועל שאין לו מה יאכל (ב&quot;י)] (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), ועי&#x27; לעיל (סי&#x27; תקמ&quot;ב) מי הוא בכלל פועל שאין לו מה יאכל [ויש בזה סתירה בשלחן עצי שיטים (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&#x27;)]"	סימן תקמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא ימצא מעות ללוות אם ימתין עד לאחר המועד?	הוי דבר האבד ומותר ללוות במועד אע&quot;פ שאינו לצורך המועד (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)	סימן תקמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשטרי מכירה אריסות וקבלנות?	"תוס&#x27; סברי דאין כותבים שטרי מכירה אם מכר קודם הרגל והיה לו פנאי לכתוב אבל אם מכרו במועד [כגון שהוא לצורך המועד] או אפי&#x27; קודם הרגל ולא היה לו פנאי מותר לכתוב שטרי מכירה במועד, וכתב הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;א) דה&quot;ה בשטרי אריסות וקבלנות דאם נעשה קודם הרגל והיה לו פנאי לכתוב קודם הרגל לא יכתוב ברגל, וזהו כוונת הרמ&quot;א בשם הרמב&quot;ן, וביאר מ&quot;ב עו&quot;ה דהוי קצת דבר האבד ולפיכך מקילין כשלא היה לו פנאי קודם לכן, אכן השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ב) הביא טעם אחר מרמב&quot;ן דאסור לכתוב שטר מפני שאינו דבר האבד דאפי&#x27; אם חוזר הרי יכול לקנות שדה אחר או לעשות אריסות וקבלנות מבעה&quot;ב אחר [משא&quot;כ במתנה אינו יכול לקבל מתנה אחרת אחר הרגל ושפיר מקרי דבר האבד], ולפי&quot;ז יהא אסור לכתוב אפי&#x27; אם לא היה לו פנאי קודם הרגל, ואפי&#x27; אם מכרו ברגל ממש דאין כאן דבר האבד כלל, ולהלכה קיי&quot;ל כתוס&#x27; דמותר לכתוב כל זמן שלא היה לו פנאי לכתוב קודם הרגל (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט - מ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ב וס&quot;ק מ&quot;ה)"	סימן תקמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המוכר צריך המעות?	אם הלוקח רוצה שטר מותר לכתוב שטר בשבילו וכמ&quot;ש בענין הלואה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)	סימן תקמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שלח שליח ליריד?	מותר למשלח לכתוב שטר בענין סחורתו דהוי דבר האבד, ודוקא כשלא כוון מלאכתו במועד (חיי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א)	סימן תקמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב בשינוי?	"הטור הביא שיש מקילין לכתוב בעיגול או בעיקום או בכתב מהופך, ואח&quot;כ הביא הריב&quot;א דמחמיר דהרי אסור אפי&#x27; לכתוב אות אחת בס&quot;ת וכ&quot;ש הכא דהוא כתב גמור, אלא שיש עצה לכתוב באותיות חתוכות [ובאות יו&quot;ד יעשה נקודה אחת או עיגול קטן], וכן פסק המחבר דלא מהני שינוי בכתיבה, אבל כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ג) דאפ&quot;ה מהני אותיות חתוכות ושבורות [ומבואר מפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ב) דהשתא הוי כמעשה הדיוט ועדיין צריך להיות לצורך המועד], וכל זה בכתב מרובע אבל בכתב משיט&quot;א יש מקילין בלא&quot;ה"	סימן תקמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לאחוז הקולמוס בשינוי?	"כתב התרוה&quot;ד (סי&#x27; פ&quot;ז) דאע&quot;פ שלא מהני לגבי תפירה מהני לגבי כתיבה, וביאר מפני שתפירה הוי מעשה אומן טפי מכתיבה דשכיחי בה רבים ועל כן צריך שינוי עדיפי, אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ב, ע&quot;פ פמ&quot;ג מש&quot;ז שם) מחמיר דאפי&#x27; בכתיבה לא מהני שינוי באחיזת הקולמוס אלא בשינוי בגוף הכתב, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ג), וביאר בשעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ט) דכן משמע מסתימת המחבר דלא מהני שינוי בכתיבה אפי&#x27; באחיזת הקולמוס, והוסיף ע&quot;פ הגר&quot;א דכיון דמלאכה בחוה&quot;מ אסורה משום טירחא בשינוי זה יש יותר עמל וטירחא ויותר פשוט דיהא אסור {ומכאן משמע דצריך לעשות שינוי בתוצאה ולא סגי שינוי בגוף המעשה, וק&quot;ק ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תק&quot;מ ס&quot;ק ח&#x27;), ע&quot;ש}"	סימן תקמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלוחות של שעוה?	"כתב הרמ&quot;א דמותר לכתוב עליהם דהוי כתיבה שאינה מתקיימת, וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) מפני שפטור אפי&#x27; בשבת, ודייק ספר שמירת המועד כהלכתה (מילואים סי&#x27; י&quot;ב) דמשמע מהמשך הב&quot;י דהיתר של כתיבה שאינה מתקיימת נאמר אפי&#x27; שלא לצורך המועד"	סימן תקמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלוחות שלנו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) מצדד להקל (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד), והיינו כתיבה בדיו ואפשר דלא הוי כתיבה כלל לפי שהוא כתב דל ובלא סדר (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ח), ובעל אג&quot;מ (הלכות חוה&quot;מ אות כ&quot;ט) מקיל ב-chalk דהוא כתב שאינו מתקיים אע&quot;פ שאינו נמחק מאליו אבל מקיל רק לכתיבה מועטת לזכרון בעלמא ולא בכתיבה גמורה שיש בה טירחא, והקשה ספר שמירת המועד כהלכתה (פ&quot;ח הע&#x27; 32) דמבואר בהגר&quot;א דכתיבה שאינה מתקיימת תלוי בחיוב בשבת וכאן הוא חייב בשבת, ואח&quot;כ (שם הע&#x27; 33) כתב דמשמע דהאג&quot;מ ס&quot;ל כהני פוסקים דלא אסרו אלא מלאכה של טרחא "	סימן תקמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילד ל-color תמונה?	כן דהוא מעשה הדיוט לצורך המועד דהוא נהנה בזה (הלכות חוה&quot;מ פי&quot;א) {והיינו דוקא למלא התמונה אבל לצייר תמונה אסור דהוי ככתיבה}	סימן תקמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-typing במחשב?	"נראה דהוי כתיבה שאינה מתקיימת וכמ&quot;ש בענין שבת וממילא מותר בחוה&quot;מ אפי&#x27; שלא לצורך המועד וכמ&quot;ש למעלה, וה&quot;ה לגבי digital pictures [וזהו מלבד ההיתר דדבר האבד], וכן לגבי האיסור electricity נראה דהעיקר כרשז&quot;א דהוי רק איסור דרבנן ומותר בחוה&quot;מ אפי&#x27; שלא לצורך המועד"	סימן תקמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לכתוב ולהעתיק איגרת שאלה בהלכה?	"לפעמים הרא&quot;ש היה כותב תשובות בחוה&quot;מ, בכלל ד&#x27; סי&#x27; י&#x27; היה בענין הזכרת גשם בפסח והיה צורך השעה וחילול ה&#x27;, ובכלל כ&quot;ג סי&#x27; ט&#x27; כתב התשובה מפני שהשליח היה עומד וממתין לו עד שיכתוב ואם לא יכתוב עד לאחר המועד חשש שלא ימצא מישהו להביאו והיה דבר האבד א&quot;נ היה לצורך המועד {וצרכי רבים}. ובכל אופן גם התיר בנו הטור להעתיק התשובה דחשיב דבר האבד שלא ישכחנה (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה - מ&quot;ו)"	סימן תקמה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב חידושי תורה?	"הסמ&quot;ק הביא ראיה מגמ&#x27; תמורה (י&quot;ד ע&quot;ב) דמותר לכתוב תורה שבע&quot;פ כדי שלא תשכחנה אע&quot;פ שדברים שבע&quot;פ א&quot;א רשוי לכותבם, וה&quot;ה בחוה&quot;מ, וכן הביא תשובת הרשב&quot;א בשם תוס&#x27; דחידושי תורה הוי כדבר האבד, וכתב הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ג) בין חידוש ששמע מחבירו בין חידוש מעצמו דכמה פעמים שוכח מה שהוא חידש [ובתחילה כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ג) דהיינו דוקא אם כבר שמע החידוש אבל אסור לילך ולשמוע חידוש כדי לכותבו, אבל אח&quot;כ חזר בו דהרי אדם מצווה ללמוד חידושים בכל עת ופשוט דמותר לו לילך ולשמוע חידוש וממילא כותבו], אבל הרשב&quot;א עצמו רוצה להחמיר בחידושי תורה דהרי יכול לחזור אחר שמועותיו תמיד ואינו דבר האבד [משא&quot;כ זכרון חשבונותיו עם חבירו הוי דבר האבד {וצ&quot;ב קצת דה&quot;נ יכול לחזור עליהם תמיד, ותי&#x27; ר&quot;י אנדלמאן דזה מקרי ביטול תורה}], ולהלכה פסק המחבר כתוס&#x27; דמותר לכתוב חידושי תורה דהוי דבר האבד שמא ישכח, והוסיף הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ג) חידוש דאפי&#x27; אם לא ישכח החידוש מותר דהרי אם צריך לכתוב החידוש אחר המועד יהא צריך ללמוד הסוגיא עוד הפעם ויאבד הזמן שהיה יכול ללמוד סוגיא אחרת, והביא ראיה מהב&quot;ח דכתב חיבורו על הטור בחוה&quot;מ [אע&quot;פ שכפשוטו היה אפשר ללמוד ולכתוב החיבור אחר המועד] {והשעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ב) הביא ראיה מריטב&quot;א (מו&quot;ק י&quot;ח), וצ&quot;ע דמפורש שם דהתיר רק משום חשש שכחה}, והט&quot;ז מסיים דמ&quot;מ יכתוב בכתב משיט&quot;א או באותיות שבורות (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז) [ולכאורה צ&quot;ע דהט&quot;ז הולך כנגד כל הראשונים ושו&quot;ע דכתבו דאינו מותר אלא משום חשש שכחה, וביאר ר&quot;י באק דאפשר דבעיקר סמך הט&quot;ז והמ&quot;ב על סיום דברו דכתב משיט&quot;א אינו מעשה הדיוט ובודאי כתיבת חידושי תורה נחשב כצורך המועד, ולפי&quot;ז אם באמת הוא חושש שמא ישכח הדברי תורה הוי ממש דבר האבד ומותר אפי&#x27; בכתב מרובע, ונראה יותר לפרש דאפי&#x27; הט&quot;ז מיוסד על טעם השכחה דהוא לא התיר אלא משום איבוד זמן הלימוד אחר המועד [וזהו מחמת השכחה] אבל בשביל איבוד זמן הכתיבה בודאי לא היה מתיר לכתוב בחוה&quot;מ, ואילו לא ישכח כלום לא יהא מותר סתם לכתוב בחוה&quot;מ דהרי אפשר לכתוב לאחר המועד}]"	סימן תקמה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב 1) חידושים בהלכה 2) חשבון התקופות?	"1) השע&quot;ת (ס&quot;ק יג.) הביא משו&quot;ת מן השמים (סי&#x27; ל&quot;ב) דפשוט דמותר ומצוה לכתוב חידושי הלכות וז&quot;ל דהשיבו לו אוהב ה&#x27; שערי ציון המצוינים בהלכה, שמחדשים חידוש בהלכה ומעמידים אותה על בוריה, אותם שערים נאהבים יותר מכל משכנות יעקב, וכל אותם החושבים מחשבות וסברות בהלכה חמורה ובפוסקים החמורים אהוב ונחמד לפני המלך העליון, ואם על אבידת כסף הותר מלאכה בחוה&quot;מ כ&quot;ש וכ&quot;ש שיש לחוש על אבידת המרגליות היקרות שהם סברות ומחשבות התורה היקרה, שיש לכותבם שלא ישתכחו ויאבדו, וכל הכותב אותם מקבל שכר עליהם, עכ&quot;ל 2) כתב תשובת הרשב&quot;א דאסור מפני שיכול לעשות החשבונות אחר המועד דאין דרך לשכח כיצד לעשות החשבונות (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) {ולכאורה צ&quot;ב דלפי הט&quot;ז יהא מותר משום ביטול תורה דלאחר המועד, ודוחק לומר דמיירי באיש שאינו מתמיד כ&quot;כ ולא ילמוד אחר המועד, ולפי מש&quot;כ למעלה אתי שפיר דהביטול תורה הוא מחמת הזמן שצריך לחזור וללמוד הסוגיא עוד הפעם אבל עצם הכתיבה לא נחשב ביטול תורה, וא&quot;כ מה שצריך לכתוב החשבונות לאחר המועד לא נחשב כביטול תורה}"	סימן תקמה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן ספר במועד?	"אם הוא לצורך המועד מותר אפי&#x27; ע&quot;י עצמו דהוי דבר האבד וכ&quot;ש שמותר ע&quot;י עכו&quot;ם, אבל אסור לתקן ספר כדי לכתוב אחר המועד (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח)"	סימן תקמה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שמותר לו לכתוב, האם מותר לו 1) לתקן הקולמוס ודיו 2) לשרטט?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) דמותר דומיא דצרכי רכיבה [ואע&quot;פ שיש מח&#x27; ראשונים לגבי חפירת נברכת הכובסים לדברים המותרים לכבס ואנו מחמירים מ&quot;מ התם הוא מלאכה גמורה משא&quot;כ תיקון הקולמוס ודיו אינו מלאכה כ&quot;כ] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) 2) הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ו) מסתפק בדבר, אבל הלקט הקמח אוסר דאינו אלא ליפוי הכתיבה אבל פשוט דמותר לשרטט לצורך תפילין ומזוזות דאסור לכותבם בלא שרטוט (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) מתיר לחתוך הנייר {ואינו ברור כוונתו}"	סימן תקמה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסדר לימודו בחוה&quot;מ?	"כתב החיי&quot;א (כלל קי&quot;א סעי&#x27; ו&#x27;) דחידושי תורה הכתובים כבר אסור לסדרם בחוה&quot;מ"	סימן תקמה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דנין בחוה&quot;מ?	"דנין דיני ממונות ונפשות [בזמן הבית (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;)] וגם משמתין ומכין למי שלא קיבל עליו הדין, וביאר הירושלמי מפני שהם צרכי רבים (ב&quot;י) {ואע&quot;פ שהביה&quot;ל (סי&#x27; תקל&quot;ו) כתב דלא גזרו על שבותים בחוה&quot;מ י&quot;ל דהכא מיירי כשצריך לכתוב וכדומה, ועל זה אמרינן דמותר מפני צרכי רבים}, ומיהו כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ט) דרק דנין דיני ממונות אם שניהם נתרצין אבל אין כופין לבע&quot;ד בניסן ותשרי"	סימן תקמה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקבול בשביל שטרותיו בחוה&quot;מ?	"מותר לקבול בביהכ&quot;נ בשביל שטרותיו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א), וכן מצינו ברמ&quot;א לעיל (סי&#x27; תקל&quot;ט סעי&#x27; ג&#x27;)"	סימן תקמה סעיף יא		
